ומה אם תרעד האדמה?!

בטח לא תופתעו , אבל מרבית בתי הדפוס יקרסו אם תהיה רעידת אדמה רצינית בישראל. תחקיר

בתי דפוס רבים בישראל נמצאים במבנים שלפי קריטריונים של בטיחות מבנה, הם יקרסו ויהרסו מיידית ברעידת אדמה חזקה שתפרוץ בישראל.

אלו הם בגדר עובדות שלא ניתן להתעלם מהם, למרות שאולי רבים מבעלי בתי הדפוס מעדיפים באמת לעשות כך, וכמו שחלקם אמרו לי-"עזוב את זה, בחייך. יש לנו גם ככה מספיק צרות, די לצרה בשעתה!"

אלא שאין מה לעשות, הסטטיסטיקות הסיסמוגרפיות מדברות אחרת.

היא הרסה מאוד את צפת, טבריה, שכם ופגעה בערים גדולות נוספות.

עכשיו תעשו בעצמכם את החשבון של הזמן ומספר ההרוגים, תגיעו לבסוף למסקנה עגומה ומרתיעה מאוד.

המבנים והמקומות שבהם מדובר מבחינת הסכנה הגדולה שבהם מחולקים בעצם לשניים: מתחמי תעשיה ישנים, שנבנו בחלקם בתחילת שנות השבעים, ואז הם לא תוחמו בכללי בטיחות כנגד רעידות אדמה. אלו נמצאים בעיקר בתל-אביב, ובדרום העיר המסחרי והתעשייתי.

שם יש בתי דפוס, יצרני נייר, מפעלי אריזה קטנים, דפוסי משי, ולשכות שירות שונים. מקומות אחרים, הם אותם חלקים בערים שהם מבנים ישנים שהם ספק מסחריים, ספק תעשייתיים, ספק למגורים. שגם שם יש בתי דפוס. ולעיתים אפילו ישנם כאלה הפותחים שם בית דפוס. מקומות אלו הם הרי אסון, בגלל סכנות כמו התלקחות אש והפצת רעלים, ברגע שתפרוץ רעידת אדמה קשה, שתגרום למבנים כאלו לקרוס מיידית.

השאלות הם מה ניתן לעשות בנושא ואלו עצות יש למומחים לומר על העניין.

מהמכון הגאופיזי נמסר כי: "מבנים שהם בעלי תקן לגבי רעידות אדמה, הם כאלה שנבנו משנות השמונים ואילך. לגבי האחרים, מומלץ שבעלי המבנה יעשו בדיקה כפולה הן של מהנדס בנין והן של מהנדס מבנים על מנת לדעת את עומסי העמידות, חוזק המבנים, תנודות ויברציה, חישוב כוחות דינמים על מבנה וכו'. צריך לזכור שרוב הסכנה היא כלפי בני אדם, ולכן מידת הסכנה הגדולה ביותר תהיה כלפי העובדים ולא כלפי המיכון.

מצד שני- רעידת אדמה חזקה מאוד, נמשכת בממוצע בין 30 ל- 40 שניות. מכונות גדולות לא יינזקו הרבה מכך, אולי, אבל בני אדם בהחלט כן, ולכן צריך לתת את הדעת על בטיחות המבנה בהיבט הזה בראש וראשונה".

דני כדורי, סוכן ביטוח המתמחה גם בביטוחי תעשיה ומסחר: "בעל בית דפוס שנמצא נניח במתחם תעשייתי עם עוד עסקים אחרים, צריך לבדוק שהביטוח שלו כולל את עלות הבניה עצמה ולא את שווי הקרקע. שכן אם זה כך הוא עלול לא לקבל את פיצויי הכסף מחברת הביטוח המגיעים לו במקרה של רעידת אדמה הרסנית.

באותו אופן עליו לדאוג לכך שבתוך המתחם תהיה חברת ניהול או לפחות ועד בית פעיל ומוכר באופן תמידי, שגובה כספים מדיירי המתחם. שלא ייווצר מצב שבו הוא לא מבוטח בגלל שבקומה שלישית ,נניח, שבה הוא נמצא, אף עסק לא שילם לחברת הניהול בעבור הניהול השוטף של הבניין.

"לגבי בתי דפוס אחרים, הנמצאים במבנים ישנים, ואיתם עסקים נוספים, הרי הם צריכים לדאוג גם היטב לביטוח של עובדיהם. אפילו דרך פנסיה ממלכתית. אם הם לא עושים את זה וסומכים על "מר לא יקרה כלום," הם עלולים להפסיד כפליים-עסק, עובדים, ופיצויי ענק לעובדים".

מארגון אמניות הדפוס, שבהתאחדות המלאכה והתעשייה נמסר כי: "האיום של התרחשות רעידת אדמה בישראל, הינו ממשי וצפוי. צפיפות האוכלוסין, במקומות מסוימים בישראל, ובניה בלתי מותאמת לזעזועי קרקע בחלק מהמבנים עלולים לגרום לנזקים אדירים במקרים של רעידות אדמה, בנפש וברכוש. כיום, אין בישראל חקיקה מוסדרת המסייעת לאזרחים שאיבדו את רכושם עקב רעידות אדמה. לכן, ביטוח מקיף מפני סיכוני רעידות, הוא מחייב".

"על פי דעתנו, הרחבת הכיסוי הביטוחי היא צעד נכון בכיוון. ביטוח מבנה שהם על בסיס ערך כינון, אינם מהווים מענה הולם ומקיף לנזקים שעלולים להיגרם מרעידת אדמה. לכן, הוספה של הרחבת ערך הקרקע לביטוח מבנה, תאפשר למבוטח לקבל שיפוי עבור ערך הקרקע בנוסף לשיפוי בגין עלות הייסוד מחדש של המבנה שאבד".

אבנר כהן, מהנדס וקבלן בניין, העוסק גם בבניית מבני תעשיה: "הדבר הכי בטוח לבית דפוס מבחינת רעידות אדמה, זה להיות על אדמת קרקע. מכונות דפוס הם בדרך כלל עם עמיסות גבוהה, ויברציות ותנודות גבוהות בגלל אופי העבודה.

גם נושא השינוע ומשקלי הנייר הם משמעותיים כאן. בית דפוס שנמצא על קרקע ולא צריך נניח להעביר בשינוע נייר-הוא בטוח יותר במבנה שלו מבית דפוס שנמצא על קומות ועובד באופן שוטף על שינוע חומרי גלם ותוצרת. כך גם לגבי צבעים וחומרי גלם אחרים-אחסון והובלה שלהם".

"בהיותם ממילא לעיתים גורם מזהם. לגבי מבנים בכלל צריך לשים לב לתקן יסודות הברזל במבנה , ישנו בפירוש תקן המחייב כמויות גבוהות יותר של ברזל במבנה. האם כולם מקיימים אותו?

"צריך לשים לב לתקרות הבניין. אפילו במבנה קרקע שיש בו בית דפוס, אם התקרות אינן בנויות ובטוחות כהלכה אז כלום לא עוזר. המבנה יקרוס ועלול להרוג את העובדים".

"לפעמים נדמה כי חלק מהבניה התעשייתית הישנה היא כמו קופסת קרטון מונחת על גפרורים. רעידת אדמה חזקה והכל קורס ונהרס. לכן, צריך בפירוש כיום לתת את הדגש על בטיחות מרבית בבניה, כולל יסודות ותקרות, הבנויות כהלכה. מבנים על הקרקע עונים על כך, אבל הם בהחלט צריכים להיות בטוחים ומוגנים היטב".

המומחים שאמרו את דברם אינם אנשי דפוס. המסקנות לכן, צריכות להגיע מהשטח עצמו.
על בעלי בתי הדפוס, גדולים, בינוניים, וקטנים כאחת-לא להקל ראש באפשרות שרעידת אדמה עלולה לפגוע בישראל, ובעסק שלהם.

ההיערכות ראויה לכך-מבחינה ביטוחית, ובטיחותית כאחת- תסייע ותגבה אותם טוב יותר מפני מצב כזה.